לא מסוגלת,
עומדת לה שם בפינה , בציפייה.
היא אבודה,
בורחת וחוזרת לאותה נקודה.
מחשבות,
הן לא מפסיקות להתרוצץ בתוך מוחה.
נבגדת,
למרות החיבוק , עדיין לא רצויה.
מחפשת,
היכן אבדה שפיותה?
תוהה,
היא מכוונת לדרך הנכונה?!
והעפרון מוחזק בידה הרועדת,
היא מנסה , ומהדקת את אחיזתה.
לא יכולה לבטא או לסרטט את רגשותיה,
חיה היא בתוך בועה.
מרגישה מאין בובה,
דמות במשחק תפקידים אנושי.
דמות, נשלטת על ידי חוט.
ומביטה היא למעלה , ולא מבינה.
מה היא עושה? מה היא רוצה?
היא חושבת,
אך לפתרון אינה מגיעה.









