עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

היי,
אין לי כל כך הרבה מה לכתוב על עצמי,
אני סתם עוד ילדה.
אלו סתם עוד חיים שהביאו במתנה.
זאת סתם עוד מתנה לא רצויה.
אני לא ביקשתי לחיות אז למה אני כאן?
כי מישהו זקוק לי אבל אני עדיין לא הבנתי מי , והיכן..?
יש לי שתי צדדים הפוכים אחד מהשני:
צד אחד אומר-עדיף חיים משעמים מאשר מקרים שמתחרטים עליהם לאחר שמבצעים.
צד שני אומר-עדיף חיים עם חוויות והתרגשויות מאשר מקרים שלא קרו ולא יקרו.
אז איך אני אדע מה לעשות ובמי לבחור??
דוא"ל - לכל מי שרוצה לדבר או משהו מוזמן בשמחה:)
starindark357@gmail.com
חברים
Ghost DogדניאלThese HeavenLonely guyTigerLilymissteenager
הבלתי נראתEmo Lifeturn wild
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש

פרק 2- הילדה שפעם הייתה אני.

17/09/2013 22:10
כוכב באפלה

אני אמשיך היום את הפרק השני,מקווה שתאהבו...

 

ניסיתי להסתיר את רגשותי כלפיה, ניסיתי להראות כמה שיותר קשה , כדי שלא תרצה להיות לידי כי אני כן רציתי להיות לידה.

היא שבתה אותי , את ליבי , רק במבט אחד בעיני.

"איך קוראים לך ילדה?" שאלתי.

היא הססה לדבר איתי , כנראה פחדה ממני , פחדה מהמקום המוזר והלא מוכר לה .

ואני שוב שואלת מנסה לעמוד את שאלתי, "ילדה את שומעת אותי?! עני לי מה שמך ?"

בקול עדין ונעים לאוזן , לא גבוה מידי ולא נמוך , מעט צרוד ענתה לי אותה ילדה, "השם שנתנו לי הוא K3 , אך אני לא אוהבת אותו , הייתי מעדיפה..." לא נתתי לה לסיים את משפטה כי כל שניה שעמדתי לידה אהבתי אליה גברה, "לא שאלתי איך את מעדיפה , מעכשיו בעשר שנה הקרובות זה יהיה שמך , אז כדאי שתתחילי להתרגל אליו".

"בואי אחרי , אני אמצא לך חדר שבו תוכלי לשהות".

התחלתי לצעוד , הילדה צעדה אחרי , התחלטי לחשוב לאן אוכל לשבץ אותה הרי כל חדרי הילדים כבר תפוסים, ואז במוחי עלתה תמונה של אותו החדר בקצה המסדרון בקומה העליונה.

ניגשתי אל המדרגות והיא אחרי כמין זנב שאינו מבין מה קורה פה , שהולך בחשד אחרי מישהי זרה ומנסה לקוות שהכל יסתדר לטובה.

הגענו , הנחתי את המנורה על הרצפה , כשרגלי התקפלו מעט נזכרתי עד כמה שאני עייפה , קמתי במהירות ושלפתי את המפתח הגדול מכל בצרור המפתחות , הכנסתי אותו למנעול וסובבתי שלושה סיבובים , הדלת נפתחה בחריקה צורמת לאוזן.

"היכנסי" אמרתי.

הילדה שעמדה כשתי צעדים מאחורי עקפה אותי בזהירות ועמדה לה מתבוננת בחדר ובוחנת אותו.

"היכנסי , אין לי את כל היום בשבילך".

היא המשיכה לעמוד במקומה , נשמטה דמעה אחת שזלגה על לחייה על הרצפה.

"למי את מחכה?!" שוב אני מנסה לעורר אותה .

"אני מפחדת , אני לא רוצה" ענתה לי בקול זעיר ומלא ביטחון, אני נזכרת איך אני בהיותי קטנה הייתי ממלאה את הציווים שנאמרו לי בחוסר בטחון ובשתיקה.

איך היא מעזה?! מה היא חושבת  שהכל פה במיוחד בשבילה?! פתאום הרגשתי ידיים קטנות שעוטפות את רגלי , "תיקחי אותי איתך , בבקשה , אני לא יכולה להשאר פה לבד , בבקשה , אני איהיה ילדה טובה".

מה יכולתי להגיד לה ?, ריחמתי עליה , ועוד פעם היא הסתכלה עלי במבטה התמים והמפוחד .

התעוררתי מהתדהמה , "מה נראה לך שאת מרשה לעצמך?!" כמעט והתחלתי לצעוק עליה , אך פתאום קולי התרכך , "טוב אני רשה לך לבוא איתי ,ומחר אני כבר ימצא לך היכן להיות , אך תזכרי את תעשי את מה שאני אגיד לך לעשות.

הילדה הסתכלה עלי במבט מודה והנהנה, ראיתי חיוך קטן שמופיה על פניה , חיוך מוסתר , אך הוא היה , לא רציתי שיהיה כי אם יש חיוך יש תקווה , תקווה זה לא טוב כי הילדה הזו אולי לא תיבחר להשאר בחיים.

נעלתי את הדלת , יצאנו מהמסדרון ירדנו במדרגות והנה יצאנו מבניין הילדים,הובלתי אותה אחרי ,נכנסנו לבניין שחדרי היה ממוקם בו , עלינו עד לקומה האחרונה, הגענו אל דלת חדרי , פתחתי אותו במפתח שהיה בכיסי.

"תיכנסי , אל תגעי בכלום , אני אתקלח ואחזור את תשארי פה ותשבי" אמרתי לה , אך בתוכי חשבתי אין לה במה לגעת , הרי חדרי ריק מכל קשוט , כל בגדי קרועים ובלויים , והתקרות מתקלפות להן , בחלק האבנים נופלות .

התקלחתי , חזרתי את חדרי ומה אני רואה ? , הילדה נרדמה על מיטתי , נשכבתי על ידה , כיסיתי אותה בשמיכה , אני לא יודעת איך אבל פתאום הופיעה על פני חיוך .

נרדמתי  כשהיני מחבקת אותה וחיוך מרוח על פני.  

 

זהו זה, אשמח מאוד אם תגיבו ותאמרו מה דעתכם ואם יש הצעת שיפור כלשהי , במיוחד אשמח אם תרצו שאפרסם את החלק הבא:)     

~כוכב באפלה~

DarkEagle
17/09/2013 22:20
סיפור על רמה. אין לי אפילו הצעה אחת לשיפור. אהבתי!

נ.ב
תוכלי לשלוח לי הודעה במייל? סתם לדבר:)
כוכב באפלה
17/09/2013 22:47
תודה רבה:)
בטח , אני ממש אשמח , עוד דקה אני אשלח:)
כוכב באפלה
17/09/2013 22:58
אני שלחתי לך מייל, אז אם את עוד רוצה ...
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: