עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

היי,
אין לי כל כך הרבה מה לכתוב על עצמי,
אני סתם עוד ילדה.
אלו סתם עוד חיים שהביאו במתנה.
זאת סתם עוד מתנה לא רצויה.
אני לא ביקשתי לחיות אז למה אני כאן?
כי מישהו זקוק לי אבל אני עדיין לא הבנתי מי , והיכן..?
יש לי שתי צדדים הפוכים אחד מהשני:
צד אחד אומר-עדיף חיים משעמים מאשר מקרים שמתחרטים עליהם לאחר שמבצעים.
צד שני אומר-עדיף חיים עם חוויות והתרגשויות מאשר מקרים שלא קרו ולא יקרו.
אז איך אני אדע מה לעשות ובמי לבחור??
דוא"ל - לכל מי שרוצה לדבר או משהו מוזמן בשמחה:)
starindark357@gmail.com
חברים
Ghost DogדניאלThese HeavenLonely guyTigerLilymissteenager
הבלתי נראתEmo Lifeturn wild
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש

פרק 1 - הילדה שפעם הייתה אני.

17/09/2013 16:36
כוכב באפלה

החלטתי לכתוב סיפור חדש , אני מקווה שתאהבו אותו , אשמח לתגובות והערות ...

 

אז הנה הפרק הראשון:

 

אני צועדת מקדימה , כמו תמיד אחרי מגיעה אותה שיערה של ילדים אשר לא מודעים לאן הוריהם שלחו אותם , אני בספק אם הוריהם

עצמם הבינו לאן שלחו את ילדיהם .

כך גם הורי שלחו אותי הנה, אך הם היו מודעים לזה , הם ידעו ,זאת הדרך היחידה להשאר אותי בין החיים , להוריד אותי למטה מהעננים.

רגל אחת אחרי השניה , מנסה לדרוך כמה שיותר בעדינות על הרצפה הנוקשה והקרה כקרח שאליה כבר התרגלתי מרוב אותם פעמים

רבות אחרות שהובלתי את השיערות .

המסדרון הצר והאפל אשר היבבות לא מפסיקות ושוב פעם אותם צעקות , ושוב פעם ילדים אך כבר לא אותם ילדים , אלה הם ילדים

חדשים שאולי רק אחד מהם ינצל וישאר בחיים.

רק הפנס שהיני מחזיקה בידי מהיר להם את הדרך , ואני , אני כבר יודעת אותה בעל פה.

הגענו אל סוף המסדרון " עצרו , עמדו בשקט עוד מעט יכניסו אותנו."

הם עצרו, עמדו בשקט מרוב הפחד מהעומד להתרחש , גם אני פחדתי אך אני פחדתי משקט זה השקט המצמרר.

הרמתי את ידי באיפוק רב , דפקתי על הדלת שלוש נקישות איטיות שקולן לא מפסיק לעדעד באוזני , "מי?"

"זאת אני , L, הבאתי אותם כפי שביקשה , התוכל להכניס אותי?"

"אכן , היכנסי ילדתי."

אותו אהבתי מכל ,אותו שומר שבילדותי נהג לחבק אותי ולהרגיע אותי , לפעמים יכל לפנק אותי בסוכרייה קטנה כשמצבי היה רע.

הדלת נפתחה , הילדים המשיכו ללכת אחרי , פנינו פניה אחת שמאלה עלינו קומה , הגענו לחדרים , הכנסתי כל ארבע ילדים לחדר בסדר

 שבו עמדו .

סיימתי את מלאכתי להיום , הייתי תשושה ועייפה מתמיד .

פתאום  שומעת אני יבבה חדה אך לא מספיק כדי להחריש את אוזני, הסתובבתי לאחור וראיתי ילדה , ילדה קטנה ומבטה מושפל כלפי הרצפה .

הילדה הרימה את ראשה אלי ומבטה פגע בעיני ,ראיתי את עיניה ונזכרתי בעצמי, נזכרתי איך באתי לכאן בילדותי , נשארתי לבד אחרונה בתור ורציתי את אמא שלי בחזרה.

הילדה הייתה מקסימה ביופיה , אכן יפה יותר ממני בתור אותה ילדה, שערה היה שחור כמו האפלה אולי אפילו שחור יותר , עיניה הכחולות והגדולות נצצו לאור המנורה שהחזקתי בידי , עורה החיוור מבליט את עצמותיה העדינות ופניה היו כפני בובת חרסינה פגיעה.

הילדה יסתכלה עלי ואני עליה כמעט ולרחם התחלטתי אך לא ,עצרתי את עצמי בזמן , אסור לי לרחם עליהם , אסור לי להקשר אליהם , יום אחד הם יעלמו כמו קסם ,כמו שלא היו.

 

זהו להיום , אני אשמח לשמוע את דעתכם :)

 

~כוכב באפלה~

 

אפרתTigerLily
אפרת
17/09/2013 16:39
איזה עוצמתית את!!
יש לך עוצמה! וזה מתבטא בכתיבה שלך מאוד..
את מדהימה
כוכב באפלה
17/09/2013 16:41
תודה רבה:)
אם תרצי לקרוא עוד פרק אני אוכל להמשיך , היום או מחר...
אפרת
17/09/2013 16:42
תמשיכי, אני מחכה..
כוכב באפלה
17/09/2013 16:42
אוקי , תודה , אני אמשיך:)
17/09/2013 16:59
נורא יפה, כתיבה נהדרת. תמשיכי אותו D:
כוכב באפלה
17/09/2013 21:05
תודה גלוריה,
אני תמיד אשמח לשמוע את דעתך, בכל זאת את סופרת צעירה:)
TigerLily
17/09/2013 17:07
אהבתי ביותר..
כוכב באפלה
17/09/2013 21:06
תודה לילי , אני ממש שמחה שאת אהבת את זה , את אפילו לא מבינה כמה:)
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: